סיגל היקרה,

 

אני זוכר את הרגע שבו החלטתי שסוף סוף אני אוזר אומץ ומודיע לך חגיגית שאני מגיע לאימון.

כבר אז באותו הרגע הרגשתי הקלה, כנראה שזו ההשפעה שיש לך על המתאמנים שלך עוד לפני שהם נהיו המתאמנים שלך…

 

הגעתי אלייך אובד עצות, מבולבל אבל בעיקר חסר ביטחון ושקט…

המרדף אחרי השלמות העיק ולא נתן מנוח, לא הסתפקתי בדבר הנפלא שעומד מולי בכל פעם שאני מסתכל במראה.

מסביבי כולם אמרו לי כמה שאני בסדר וכמה שאני נפלא, אבל עמוק בתוכי לא האמנתי.

 

דרך האימונים איתך התחלתי להאמין בעצמי, ואני חושב שזה הדבר הכי נפלא שיכול היה לקרות לי.

בכלל, הגעתי אלייך במטרה למצוא זוגיות ומצאתי את עצמי – למדתי לאהוב את עצמי, לסלוח ולהבין שאני הכי טוב בדיוק כמו שאני.

 

בעזרת ראיית הרנטגן החדה שלך ידעת בדיוק מה להגיד עד רמה שהתכווצתי לך פיזית בכיסא.

ידעת במדויק ללחוץ על נקודת הפחד הכי גדולה שלי ומשם לתת לי להחליט – האם השינוי שכל כך רציתי יקרה ואעשה את "הקפיצה הגדולה" מהגשר?

או האם אירתע ואחזור לאזור הנוחות הכל כך מפחיד ומשעמם?

 

מהפחד להישאר באזור הנוחות החלטתי לקפוץ מהגשר – הצעד להפוך לעצמאי בהתחלה בכלל לא התעכל לי במוח.

אני?!? עצמאי?! מי אני?!? מה אני יודע!?!?

 

היום אני יודע לענות על השאלות האלו במדויק.

אני מכוון את העסק שלי לפי הערכים והחזון שאני קבעתי לעצמי.

אמנם הדרך עוד ארוכה וקשה ובה עוד עליות וירידות,

אך אין ספק שאני מאמץ את הפחד היום, מחבק אותו ואפילו משאיר אותו באוטו לקצת לפני פגישה חשובה.

 

גרמת לי להבין את משמעות הפחד ואת היכולת שלי לפרוץ גבולות בעזרתו.

הצלחתי להבין שהפחד האמיתי הוא מהאור שאני יכול להפיץ.

הפנמתי שכדי לעורר את השינוי האמיתי, צריך לעשות דברים שאף פעם לא עשיתי.

 

ושאומץ מתגלה רק במקומות בהם הפחד קיים.

אין לי מושג לאן החיים ייקחו אותי, אבל את מה שלמדתי ממך אני לוקח אתי בשתי ידיים!

 

אין סוף תודות והערכה,

מבטיח לעדכן בפריצות הדרך הגדולות שיגיעו בקרוב

כי משהו נפלא עומד לקרות!

 

י.ל.

 

 

 

השארת תגובה