מנטוריזם עליך ישראל.

סליחה, נו אופנס, כן? אבל יש לי שאלה לכל מחזיקי תעודות המנטור למיניהם.

אתם יודעים מי היה מנטור? ובכן, למקרה שאת הפרט הזה שכחו ללמד אתכם בקורס המנטורים היקר שלקחתם, מנטור הוא דמות מתוך סיפורי המיתולוגיה היוונית. מנטור היה חברו הטוב של אודיסאוס וכאשר זה יצא למלחמה הוא השאיר את בנו טלמאכוס תחת הדרכתו ופיקוחו של מנטור רב הניסיון.
מנטור הפך לשם נרדף למדריך, חונך, דמות לחיקוי ומקור השראה. המושג מנטור התקבע בתרבות המערבית וניתן במשורה. ולא, לא באמצעות קורס מנטורים…
מעולם לא שמעתי על מנטור שקרא לעצמו מנטור או שהציג את עצמו ככזה. כי מנטור הוא תואר שאתה יכול לזכות בו רק אם אחרים רואים בך כזה. אם החותמת שהשארת באנשים הייתה כל כך משמעותית עד שגרמה להם לבצע פריצות דרך עצומות בחייהם. בעיקר פריצות דרך מהסוג הערכי.
וגם כי בתוך התואר מנטור מקופלת תמצית הענווה.
אז "לקחתי קורס מנטורים בחברה זו וזו ואני מתחיל לעבוד אצלם כמנטור…" זה אחד המשפטים שבאמת מצליחים לעשות לי חררה.
כי מנטור זו לא עבודה. זו מהות.
תעודת מנטור??? באימא'שך. תמליך את עצמך כבר למלך, למה רק מנטור?
מי אמר זילות ולא קיבל?
הלוואי שאגיע למקום שבו אנשים יחשבו עליי בתור מנטורית בחייהם. הלוואי.
ועד אז, בואו נמשיך לחיות, ללמוד, להשתפר ולעשות דברים טובים בשביל עצמנו, בשביל אחרים, בשביל הקהילה, הסביבה, המדינה, כדור הארץ או משהו. כי רק החיים הופכים אותנו (לפעמים) למנטורים.
בתמונה: מנטור וטלמאכוס, איור מאת פאבלו פייביש, 1699