בכל התמונות שלי מכיתה ז'
(ששש… איך את מדברת?)
אני נראית נורא מלנכולית,
שלא לומר זעופה.
לא, זה לא בגלל גיל ההתבגרות.
גם לא בגלל קשיי החיים.
גם לא בגלל שעת אפס.
זה בגלל שיום אחד איזה בן מהשכבה
ניגש אליי בהפסקה ואמר לי את המשפט הבא:
את נורא יפה כשאת עצובה.
וזהו. זה הספיק כי אני רציתי, כמובן, להיות יפה כל הזמן.
תגידו, עצרתם פעם לחשוב על כל המסרים,
גלויים או סמויים, מוזרים, מופרכים, שקריים או מקטינים
שלקחתם איתכם לחיים
והפכו לאמונות שלכם לגבי עצמכם?
כי אם לא עשיתם את זה אף פעם
אז אולי כדאי להתחיל.
תפגשו שם הפתעות.
באחריות.
סיגל בר – שוברת קירות
מאמנת אישית, מרצה ומנחת סדנאות לניהול פחדים.
לשיחת היכרות טלפונית ללא התחייבות – 054-667804
Posted in בלוג.