אני חושב לעשות
עשרים שנה! עשרים שנה חשבתי להתגרש. עשרים שנה, ריבונו של פתח תקווה, וזה לא גרם לי לעשות את הצעד. בסוף עשיתי את זה, אבל לא מתוך מחשבה. רק מתוך בהלה עצומה מעצם הגילוי שאני עלולה למצוא את עצמי בעוד עשרים שנה עדיין יושבת וחושבת על זה… לפעמים, כדי לעשות צעד משמעותי, שינוי, מהלך מפחיד, […]
דלקת בקרום האופטימיות
אתם בדיוק מהסוג הזה של האנשים שיודעים לשמר את החיוך הפנימי שלכם, שתמיד מחייכים אל העולם (על אמת), שקמים בבוקר וזוכרים להדליק את האש מתחת לדוד במפעל הייצור הפרטי שלכם, זה שמייצר לכם שמחת חיים על בסיס קבוע בכל יום בשנה, כולל שבתות וחגים. נכון? כ-ו-ל-ם באים אליכם שתרימו להם את "המצברוח", שתגידו להם […]
אהההה, עשית ניתוח. לא שווה!!!
אחד בספטמבר, הילדים חוזרים למסגרות הלימודים, ההורים נושמים לרווחה (לא שממש ברור לי איפה הרווחה הגדולה בלשלוח אותם דווקא לשם…), בעלי העסקים רק יצאו מהלחץ של יולי אוגוסט (כולם בחו"ל) ונכנסים מיד ללחץ של תקופת החגים (כנ"ל, בערך). החצבים בצידי הדרכים מסמנים לנו שהסתיו בפתח ובכלל, רוח של התחלות חדשות נושבת. כל אחד מבטיח לעצמו […]
איזה טעם יש לאכזבה?
הייתי רוצה לטעום את טעם האהבה… מי שטעם את טעם המצוקה… יש טעם לחיים האלה? טעם לפגם… טעם הכישלון, טעם האכזבה, טעם החיים וכן הלאה. זה לא מקרי שכל סוגי הרגשות מיתרגמים אצלנו לטעם, גם בשפה וגם בהתנהגות. המילה טעם מייצגת את אחד החושים שלנו, זה הממוקם בבלוטות הייחודיות שבלשוננו. אבל היא מייצגת עוד משהו, […]
קפיצה אל העתיד
אומרים שרק לאחר חמש שנים אפשר למדוד אם ניתוח קיצור הקיבה שלנו הצליח או נכשל. הייתם רוצים לדעת מראש אם אצלכם זה יצליח? הייתם רוצים לדעת מראש איך ייראו החיים שלכם בעוד כמה שנים? ואם אני אגיד לכם שבהרבה מאוד מקרים אפשר לדעת מראש מי יצליח ומי פחות (בהנחה שהניתוח עצמו עבר בהצלחה ובשלום, שהרופא […]
מפלס המים הפרטי
תגידו, גם אתם מאלה שכמו כל ישראלי טוב, דואגים נורא למפלס הכינרת אבל לא ממש מתעסקים במפלס "הכינרת הפרטית" של הגוף שלכם? יושבת מולי השבוע אישה נהדרת, חכמה ומוכשרת, מצליחה ואהובה, אם השנה ובעלת עסק רצינית ואומרת לי שאחת הבעיות העיקריות שלה, שגם הכי תוקעת את הירידה שלה במשקל, זו העובדה שהיא שוכחת לשתות. פשוט […]
סליחה, אני רק שאלה
גם אתם מתבלבלים בין סליחה להתנצלות? אז קודם כל עזבו אותי באימשלכם מכל העניין הזה של בקשות סליחה גורפות בפרהסיה, רק כי יום כיפור, רק כי כולם, רק כי אלוהים בדיוק בהאזנה… בשבילי סליחה היא הרבה יותר מזה ואין לה שום קשר להתנצלות. ההבדל בין להתנצל / לסלוח למישהו כי הוא התנצל, לבין לסלוח באמת, […]
למה שווה לרוץ לאט?
שעתיים לפני הפגישה התשיעית, אחת לפני האחרונה בתהליך האימון שלה, היא מתקשרת אליי. "יש לי וידוי", היא אומרת, "השבוע לא התקדמתי בשיט. אז את חושבת שכדאי בכלל לקיים את הפגישה היום?" "בוודאי ובוודאי" אני עונה. איזה יופי. אני מודה שמתאמנים כמוה הם אלה שאני הכי נהנית לעבוד אתם. כי הכנות, כי הפתיחות, כי […]
חלום גנוז
היה לה חלום. שנים שהיא חלמה את עצמה עומדת בנונשלנטיות על איזה הר אקזוטי בפינה נידחת של העולם, במכנסי דגמ"ח וגופייה, מיקרופון אישי צמוד לה ללחי והיא מספרת סיפורי גבורה ואגדות עם רומנטיות לקהל של מטיילים פעורי עיניים. היא ממש יכלה לשמוע את עצמה באוזני דמיונה מפלרטטת עם התכנים שהיא תכיר אז יותר מכל […]
ממחר דיאטה!… פחחחחח
אחד בספטמבר, הילדים חוזרים למסגרות הלימודים, ההורים נושמים לרווחה (לא שממש ברור לי איפה הרווחה הגדולה בלשלוח אותם דווקא לשם…), בעלי העסקים רק יצאו מהלחץ של יולי אוגוסט (כולם בחו"ל) ונכנסים מיד ללחץ של תקופת החגים (כנ"ל, בערך). החצבים בצידי הדרכים מסמנים לנו שהסתיו בפתח ובכלל, רוח של התחלות חדשות נושבת. כל אחד מבטיח לעצמו […]
מודל לחיקוי
"יש לה מזל שהיא לא הבת שלי…" נפלט לי. המון שנים עברו מאז. אני הייתי בהיריון עם הגור שחגג לאחרונה 28 ותעודות הורות על הקיר טרם היו לי, אז החוויה של לשמוע ילדה בת חמש אומרת לאבא שלה "מטומטם אחד" הייתה עבורי, איך לומר, מרעישה. חשבתי שהתפלק לה, שהיא הביאה את זה מהגן […]
פעם ראשונה בטלוויזיה
אני חושבת שדמיינתי את זה קצת אחרת. חשבתי שיש לי זמן להתכונן נפשית, שאולפן צילומים הוא משהו מאוד מואר, שמצלמות הטלוויזיה נורא קרובות ושמישהו כבר יגיד לי שאנסה להתעלם מקיומן, או שאסתכל לנקודה מסוימת. אין לי מושג מהיכן שאבתי את כל המידע המפוברק הזה, באמת. אבל זה לא ככה. מגיעה בשעה שנקבעה לי, כמו מקצוענית, […]
3 דברים שלא סיפרו לך על קיצור קיבה
ניתוח קיצור קיבה הוא לא ריצת 100 מ', אפילו לא מרתון שמסתיים אחרי 42 ק"מ. הוא ריצה איטית ונינוחה לכל החיים, עם הקשבה תמידית לגוף, לנפש, לנשימה, לקצב, ליכולת האישית. הוא שינוי מהותי ובתור שכזה הוא תהליך קבוע ומתמשך שדורש ניהול. אז אם בחרתם, או "נבחרתם" לעבור ניתוח קיצור קיבה אולי תרצו לדעת מראש מה […]
את מי קל לך יותר לאכזב, מישהו אחר או את עצמך?
פעם שמעתי שמישהי שאומרים עליה "בחורה נחמדה" סימן שאין שום דבר להגיד עליה. בכלל, היחס האמביוולנטי שיש לי למילה "נחמדה" הוא רב שנים. כי אני, רוב חיי, הייתי מוכרחה להיות נחמדה. נחמדות, מן הסתם התבלבלה אצלי עם ריצוי ולפיכך לא למדתי לומר לא, לעמוד על שלי, להעמיד את עצמי בראש סדר העדיפויות שלי או לגונן […]
דווקא יש לך פנים יפות…
וכל השאר?… בדיחה ישנה וגרועה במיוחד מספרת על שלושה גברים שמתחרים ביניהם אשתו של מי יותר שמנה. הראשון מספר שאשתו תופסת שני מושבים באוטובוס, השני מעלה את הרף וטוען שאשתו תופסת את כל הספסל האחורי והשלישי אומר שלאשתו יש עיניים כחולות. נו??? שואלים המתחרים, …וכל השאר תחת! הוא עונה. אז כשהיו אומרים לי את המשפט […]
טוב ורע
פעם, כשהייתי נערה צעירה (איפה שהוא בשנות השבעים), ראיתי תמונות של אימא שלי בצעירותה (איפה שהוא בשנות החמישים…) במכנסי צינור, מה שאנחנו קוראים היום סקיני… אני ושכמותי לבשנו אז מכנסיים מתרחבים 😊 פדלפון כאלה. מי שזוכר שיקום. זה נראה לי כל כךךךך מכוער, המכנסים האלה שלה. איך היא יכלה ללבוש את זה? זה כל כך […]
אין לנו במידה שלך
המוכרת העיפה בי מבט אחד ואמרה "אין לנו במידה שלך!" נשתלתי במקום. אני מודה שהתבלבלתי לרגע. כבר שנים שלא שמעתי את המשפט הזה. ואז אני מרימה את העיניים אל השם של החנות ומבינה שאני נמצאת בחנות של מידות גדולות… איפה שהוא באזור הזמן של לפני 30 שנה הפסקתי להיכנס לחנויות בגדים רגילות, פשוט כדי להימנע […]
מה דעתך לצאת מהארון?
** מה דעתך לצאת מהארון? ** אף אחד לא ידע שהנישואין שלי מחורבנים. אף אחד לא ידע שרע לי ושאני בודדה. אף אחד לא ידע שיש לי לחץ דם גבוה ברמות שמסכנות את חיי. אף אחד לא ידע שנעלבתי כשאמרו לי שאני שמנה. אף אחד לא ידע עליי כלום. היו לי מיליון ארונות ואף לא […]
החוויה השנתית בקופת חולים
החוויה השנתית בקופת חולים… כל שנה, כמו שעון, קופת החולים המאוד אחראית שלי מזמנת אותי לסדרת בדיקות שגרתיות. עד כאן הכול טוב, אלא שאצלם אני מוגדרת כסוכרתית. העובדה שכבר לפחות 10 שנים שאני לא סוכרתית לא תבלבל אותם. בדיקות דם, בדיקות עיניים, ביקורת אצל האחות, לחץ דם, בדיקת כף רגל (תעצמי את העיניים ותגידי […]
אימא'לה, זה מתחיל לעלות בחזרה…
אוקיי, אז עשיתם מהלך, לקחתם על עצמכם דרך חדשה, שיניתם את אורח החיים שלכם, פרצתם בהורה סוערת למראה כל קילו שירד, קיבלתם ים של מחיאות כפיים מהסביבה הקרובה והרחוקה, הרגשתם על פסגת האולימפוס כמו מנצחים אמיתיים, קניתם בגדים חדשים ואפילו התחלתם להצטלם… שאפו. עבר זמן. כמה חודשים או אפילו כמה שנים ואופס… פתאום, בלי הסבר, […]
להיות החצי השני של החצי הראשון שלך
היא יושבת מולי וטוענת לעומתי בתוקף: "אני טיפוס זוגי. אני לא כמוך. אני לא יכולה לחיות לבד…" מכיוון שהיא לא מתאמנת שלי אלא חברה שלי אני משאירה את אלוהים בחוץ (לא שיש לי כזה) ונכנסת באימ'אימשלה. מזתומרת את טיפוס זוגי? מה זה טיפוס זוגי? מזתומרת את לא כמוני? מה את חושבת, שאני לא מעדיפה לחיות […]
מנטוריזם עליך ישראל.
סליחה, נו אופנס, כן? אבל יש לי שאלה לכל מחזיקי תעודות המנטור למיניהם. אתם יודעים מי היה מנטור? ובכן, למקרה שאת הפרט הזה שכחו ללמד אתכם בקורס המנטורים היקר שלקחתם, מנטור הוא דמות מתוך סיפורי המיתולוגיה היוונית. מנטור היה חברו הטוב של אודיסאוס וכאשר זה יצא למלחמה הוא השאיר את בנו טלמאכוס תחת הדרכתו ופיקוחו […]
מראה מראה שעל הקיר
כשהלכתי לניתוח לא ידעתי לדמיין מה יהיו התוצאות של המהלך הזה. מצד אחד, לא יכולתי לראות את עצמי, אפילו בדמיון הכי פרוע שלי, רזה על אמת. גם כי מעולם לא הייתי רזה על אמת, גם כי המקסימום שהצלחתי לרדת עם דיאטות לפני שעליתי בחזרה… היה 40 קילו, מה שהושיב אותי בסביבות ה- 100 קילו פחות […]
שמת לב שעברת שם בכלל?
פעם, לפני שנות דור, כשהייתי זקנה פחות, יפה פחות, מאושרת פחות ובאופן כללי פחות… עברתי בדרך לאן שהוא ליד שלט חוצות ענק עם מידע שתפס לי את העין. ביני לביני החלטתי שבדרך חזרה הביתה אשים לב למה שכתוב שם על השלט ואדוג ממנו את הפרטים הנחוצים לי. כמה שעות מאוחר יותר, כאשר הגעתי הביתה, התבאסתי […]
מי שאני רוצה להיות
להרצאה הראשונה שלי, כאשר רק התחלתי לדבר אל ועל מקוצרי קיבה, קראתי "כשאהיה גדולה אהיה קטנה"… השם הזה נבחר כי זו באמת הייתה הפנטזיה הכי רחוקה שלי אחרי כל כך הרבה שנים כאישה מאוד שמנה, מאוד כבדה, אחת שהכל קשה לה. חוץ מזה, עם הגובה דשא שלי ידעתי שכשאהיה רזה אהיה ממש קטנטונת ודווקא חיבבתי […]
עם כישרון אי אפשר לקנות במכולת
זה מה שאמרו לי שנים. כלומר, זה יפה מצידך שאת מציירת יפה, אבל… אז מכיוון שלא ידעתי מה לעשות עם ה"מציירת יפה" הזה דחפתי אותו למגירה וציירתי לי להנאתי כשהיה לי זמן, חשק, תנאים, כששיעמם לי או כשחיפשתי תמונה שתתאים למשהו מסוים אבל לא מצאתי, כי עוד לא המציאו את התמונה המדויקת שרציתי. את […]
אני מוכרחה נעליים חדשות
"אני מוכרחה נעליים חדשות…" "אני חייבת להחליף ת'אוטו…" ככה הייתי אומרת, ככה שכנעתי את עצמי שזה בסדר, ככה באמת חשבתי. אז נכון, אצל רוב האנשים זה רק עניין של צורת התבטאות. אבל כרגע אני מדברת על האנשים שבמבנה האישיות הנוכחי שלהם, ולא משנה מאיזו סיבה, אסור להם להיות רוצים… שלא מגיע להם, שהם לא מספיק […]
ציניות ככלי הישרדות
כשמישהו היה אומר לי באירוע חברתי שהוא חיפש אותי ולא מצא הייתי עונה לו שהוא היה צריך לסרוק לרוחב… כשעלתה שיחה על אנורקסיה אני זוכרת את עצמי, על 140 הקילו שלי, אומרת שאני כנראה אנורקטית, כי עובדה שבכל פעם שאני מסתכלת על עצמי במראה נדמה לי שאני שמנה… זו הייתה הדרך שלי להבהיר לעולם […]
חלון הצצה
לא, באמת, אני שואלת ברצינות. אם הייתי יכולה לפתוח לכם חלון הצצה אל העתיד שלכם, ככה שתוכלו לראות בדיוק מה יהיה איתכם, לאן תגיעו, עם מי, מה יעבור עליכם ואיך בדיוק כל זה יקרה הייתם לוקחים את ההצעה שלי? הייתם רוצים לדעת הכל מראש? מה, לא??? למה לא? אבל, אבל, אבל, לפני רגע אמרתם שמפחיד […]
אם אין לך חלום איך הוא יתגשם לך פתאום?
מכירים את אלה שהיו בטוחים שכשהם יהיו גדולים הם יהיו מאלפי אריות באפריקה? יחיו בתוך נופים אקזוטיים, מוקפים בחיות מסעירות ובאנשים יפים ואמיצים? ילבשו תמיד מכנסי דגמ"ח קצרים ומרובי כיסים וכובע רחב שוליים? ישלטו בשפת הילידים ונשיונל ג'אוגרפיק יבואו לעשות עליהם סרטי טבע מרהיבים שיוקרנו בכל העולם? מכירים אותם? אז זהו שהאנשים האלה זרמו עם […]
להחליף התמכרות בהתמכרות
סליחה מראש אם אני שוב עושה לכם חיים קשים. זה תפקידי בכוח. למקרה שלא ידעתם עד שהגעתי… אנשים שהביאו את עצמם למצב של משקל יתר חולני (כולל אותי, אז אל תשוויצו) יש להם נטייה להתמכרויות. כשמדברים על נטייה להתמכרויות נהוג להתמקד באלה המסוכנות, אלה שמגבירות צריכת חומרים מסוכנים או התנהגויות מסוכנות… אבל מה עם התמכרויות […]
מה מחכה לי שם
אנחנו לא באמת יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מה מחכה לנו מעבר לפינה. האם המהלך שאנחנו עושים יצליח או לא? האם יצליח במלואו או רק בחלקו? האם התוצאות יענו על הציפיות שלנו או יאכזבו? האם ההחלטה שקיבלנו תתגלה בדיעבד כהחלטה הכי טובה שעשינו בחיים? הכי מטופשת ושגויה? משהו באמצע? זה נכון לגבי כל תחום בחיים וככל […]
מאז הפריצה לא נגעתי באוטו שלי
מאז הפריצה לא נגעתי באוטו שלי. לא בא לי עליו. הבלגן שהשאיר הפורץ, שמצא את כל צרורות המפתחות אבל לא את הקוד, עשה לי איכס. חוסר חשק גדול להיכנס לאוטו, לסדר, להשתמש. לאקי מי יש כאן עוד אחד לשימושי, כי האיש שלי נסע לטפס על הרים באיזו פינה בעולם, כך שיכולתי לדחות. ולדחות. ולדחות. ולהשאיר […]
פטיש 5
בסוף ההרצאה, כשנתתי זמן לשאלות, שאלה אחת המאזינות שלי: אז מה זה בעצם ה"פטיש 5" הזה שאת מדברת עליו כשאת אומרת ששברת את הקיר בפטיש חמישה קילו? אני מודה, השאלה שלה תפסה אותי לא מוכנה. לשבור קירות היא מטאפורה כמובן. וגם הפטיש 5. כי בשיפוצים אני לא משהו. אבל השאלה הזו העמידה במבחן את כישורי […]
אילוף אריות
מכירים את אלה שהיו בטוחים שכשהם יהיו גדולים הם יהיו מאלפי אריות באפריקה? יחיו בתוך נופים אקזוטיים, מוקפים בחיות מסעירות ובאנשים יפים ואמיצים? ילבשו תמיד מכנסי דגמ"ח קצרים ומרובי כיסים וכובע רחב שוליים? ישלטו בשפת הילידים ונשיונל ג'אוגרפיק יבואו לעשות עליהם סרטי טבע מרהיבים שיוקרנו בכל העולם? מכירים אותם? אז זהו שהאנשים האלה זרמו […]
בקיצור, זה לא קיצור דרך!
מי לא מכיר את הביטוי "קיצורי דרך מקצרים את החיים"? בואו נשים רגע בצד את העובדה הבדוקה שלאנשים רבים קיצורי קיבה דווקא מאריכים את החיים, מניסיון אישי שלי ומהיכרות קרובה עם עוד מקרים כאלה. עדיין, רוב האנשים שאני מדברת איתם במסגרת תוכנית הליווי שלי למקוצרי קיבה, הלכו לניתוח הזה כי הם ראו בו סוג של […]
קיצור תולדות הזמן
קיצור תולדות הזמן לא מזמן חיפשתי תמונה "שמנה" שלי בשביל משהו בפייסבוק. שוב ושוב הפכתי את האלבומים הישנים לחפש איזושהי תמונה שבה אני מצולמת לבד ושרואים בה את כולי. אז זהו שאין. כמעט שאין בכלל כאלה ובמעטות שיש לי כבר השתמשתי. השתמשתי? טחנתי אותן עד דק להרצאות ומצגות ופוסטים וכתבות במדיה. מתברר, שאיפה שהוא בסביבות […]
ניתוח קיצור קיבה הוא ממש לא הסוף!
ניתוח קיצור קיבה הוא ממש לא הסוף! ניתוח קיצור קיבה הוא לא סוף, הוא התחלה. הוא התחלה של תהליך שינוי ארוך ומורכב, הן בהיבטים הפיזיים והן באלה הרגשיים. ההתמודדויות שהוא מזמן לנו בדרך הן רבות, לפעמים מפתיעות, לפעמים משנות לנו את החיים בתחומים שאפילו לא חשבנו עליהם מראש. מערכות יחסים, קריירה, זוגיות, הציפיות שלנו מעצמנו, […]
מה זה בכלל ליווי מקוצרי קיבה?
מה זה בכלל ליווי מקוצרי קיבה? מה עוברים בתהליך כזה? מדוע הוא כל כך שונה מכל תהליך אחר שניסיתם עד היום כדי לרדת במשקל וכדי לשמור על הירידה הזו לאורך זמן? ואיך זה קשור למקצוע שלי כמאמנת אישית? או לעובדה שאני בעצמי משמרת ירידה של 80 קילו כבר 12 שנה בלי להתאמץ? בואו אני אעשה […]
כמה משקל אתם נותנים למשקל בחיים שלכם?
**כמה משקל אתם נותנים למשקל בחיים שלכם? ** יש אנשים שהדבר היחיד שהם רוצים בחיים זה להיות רזים. כי רזה = יפה, רזה = בריא, רזה = מאושר. רזה = אין אופציה אחרת… כך, בעולם שלנו שהולך ומקצין בכל התחומים, נוצרה תפיסה מקולקלת ומזיקה (שלא לומר משמינה) שרק רזה מאוד, בלי גרם שומן בגוף הוא […]
איקאה הרכבה עצמית
למי מכם יצא לקנות באיקאה פריט ריהוט להרכבה עצמית? כזה שבא בחלקים, עם ערכה שלמה של ברגים, אומים, חלקי פלסטיק ומתכת, יתדות וזוויות וגם, איך לא, הוראות הרכבה? קרה שהייתם צריכים עזרה בהבנת ההוראות? בזיהוי החלקים? בהרכבה עצמה? אפילו באחיזה של אדם נוסף בשלב מסוים? ואיזה כלים והוראות הרכבה קיבלתם כשיצאתם מניתוח קיצור הקיבה […]
איך התפתחה שיטת לרזות – דרך הקיצור ?
איך התפתחה שיטת לרזות – דרך הקיצור ? ביום שלאחר ניתוח קיצור הקיבה שעברתי לפני 13 שנים, כשאני שוקלת 140 קילו טבין ותקילין, בהחלטה קצת משוגעת שהתגלתה בדיעבד כהחלטה הכי מוצלחת שעשיתי בחיים שלי… סירבתי לחזור אל הריטואל של הדיאטה. פשוט סירבתי. התחלתי לעשות אחרת, לחשוב אחרת, להתווכח עם עצמי ולנצח את האמונות ואת הדפוסים הישנים […]
אדוני השופט
אדוני השופט, הוא לא אשם! וגם אני לא. כל עשור ואויב העם הנבחר שלו. אחת לתקופה, והזמנים מתקצרים והולכים, מתפרסם איזשהו מחקר, סדרת מאמרים או "אזהרת מסע" לגבי סוגי מזונות שונים. פעם זה היה שומן מן החי, אחר כך שומן רווי ואז שומן טרנס. בשלב הבא הסוכר הפך להיות מאוד אופנתי בתור האויב המר (מי […]
הדמות שבחדר
"אוקיי", אמרתי לה, "אני פותחת את הדלת ומציצה." "מה את רואה שם?" שאלה. "חדר גדול וריק שבקצהו הרחוק דלת נוספת", עניתי. "מה את הולכת לעשות?" שאלה עוד. "לא יודעת. רגע. יש משהו מפחיד מאחורי הדלת הרחוקה". שתיקה השתררה בקליניקה. היא השאירה את ההחלטה בידיי אם להמשיך, להפסיק, לסגת. הסקרנות שלי הייתה גדולה אבל גם החשש. […]
כל יום פורים
אחרי יום האישה נשוב להיות נשים של יום יום. אחרי פסח נחזור לאכול חמץ. ואחרי פורים? האם אחרי פורים נסיר את המסכות? מסכת האושר המאולץ, מסכת "הכל בסדר", מסכת "לא, מה פתאום נעלבתי…" מסכת "לא אכפת לי מה חושבים עליי", מסכת הגיבור ועוד ועוד. יש להן תפקידים שונים בחיינו, למסכות, תפקידן העיקרי הוא להגן עלינו, […]
דומינו רע-לי
התקופה הזו בשנה שיופיטר בנסיגה, הכל קורס לך, שום דבר לא מסתדר ועוד ועוד בעיות צצות ודורשות את המעורבות שלך, את הזמן שלך, לפעמים גם את הכסף שלך, אבל בעיקר את תעצומות הנפש שאין לך כרגע. יש מבין? לא, כי אם אין לך מושג על מה אני מדברת אז את/ה בטח חייזר. דוגמה מהחיים? […]
את נורא יפה כשאת עצובה
בכל התמונות שלי מכיתה ז' (ששש… איך את מדברת?) אני נראית נורא מלנכולית, שלא לומר זעופה. לא, זה לא בגלל גיל ההתבגרות. גם לא בגלל קשיי החיים. גם לא בגלל שעת אפס. זה בגלל שיום אחד איזה בן מהשכבה ניגש אליי בהפסקה ואמר לי את המשפט הבא: את נורא יפה כשאת עצובה. וזהו. זה […]
בחיים אני לא אלך לאיבוד
ככה אמרתי בביטחון מלא ושעתיים אחר כך הלכתי לאיבוד. איבוד, מתברר, זה כפר בשם Wurmlos בפרברי ציריך. ערב לפני החזרה הביתה, עליתי על רכבת ב- Herliberg, פרבר בצידה השני של העיר הגדולה והיפה הזו, לבד, בדרכי למרכז העיר. השעה הייתה בערך עשר וחצי בערב והשוויצרים בפרברים כבר ישנים כנראה, אם להסיק משממת הרחובות ותחנות הרכבת. […]
סופית, אני לא הולכת לפוליטיקה
השקר היה אחד מכלי ההשרדות הראשונים שפיתחתי לעצמי. הייתי ילדה, נערה ובחורה צעירה ללא הגנות, ללא סנגור מבית או מחוץ ולא ידעתי אחרת. וכמו בכל תחום שבו נגעתי, גם את זה העליתי לדרגת אמנות. זו הייתה הדרך שלי להגן על עצמי שלא לחטוף… הדרך הקלה? לא, לא בהכרח, כי הקושי פשוט עובר למקום אחר. מאוד […]
בלי סודות
על הקשר שבין לשמור סוד לבין לקבל טיפול הכרחי, להשתקם, להחלים. עשו לך, שתו לך, קרה לך, אכלת אותה. אתה בטוח שפישלת ושזו אשמתך. או שאתה סבור שעדיף לשמור על השקט, אחרת העולם יתמוטט. אז שאף אחד לא ידע. שלא יגידו, שלא ירחמו, שלא ירכלו מאחורי גבך… אוקיי, אז הם לא יגידו. וזה יעזור לך […]
משהו נפלא עומד להתרחש
משהו נפלא עומד להתרחש! חברה אנונימית ויקרה מאוד שלי, את אומרת שאת זקוקה למשהו חדש לצפות לו. משהו טוב. ואני חושבת לעצמי וואלה, הייתה לך נסיעה לחו"ל שתכננת, הזמנת וציפית לה בהתרגשות. היא חלפה עברה, היה כיף אבל הציפייה הסתיימה. היה לך טופס לוטו שמילאת, פינטזת וקיווית. כמו רובם המוחלט של הימורי המזל מהסוג הזה […]
יום הולדת 9
ב- 21 בינואר בכל שנה, כבר 9 שנים ברציפות, אני חוגגת לעצמי יום הולדת. נכון, מהבחינה הכרונולוגית הרשמית, הייתי אז בת 44 וחצי, אבל ביום הזה, ה-21 בינואר לפני 9 שנים נולדתי שוב. אחרת. זה היה בוקר שבת, שמש חורפית בחוץ, ובתוך הבית הגדול והמוקפד היטב שררה אפלה. החלונות הענקיים דווקא הכניסו יפה את השמש פנימה, […]
מה יהיה?
אז מה יהיה? לא יהיה כלום. כלומר, לא יקרה כלום אם לא תגרום לזה לקרות. אם תגלה פתאום שאתה מטוס קרב, כמוני, כמו מעטים נוספים, אתה תנתק מהקרקע באחת, תנסוק מעלה מעלה בלי להסתכל לאחור ומשם רק תגביר מנועים ותמשיך להגביה עוף ולחתוך את השמיים של חייך, משאיר רק אבק למאכל לפיות הפעורים שהשארת […]
הסבל הוא מקור שמחתנו (אמרה פולנית עתיקה)
שלום אוי וי, אין לי ממה לסבול. מה יהיה? איזו מין פולנייה אני אם כל הזמן רק טוב לי? פולנייה מקולקלת? לפני דקה חזרתי משבוע טרקים בבוסניה ותיכף אני מוכרחה לנסוע לציריך לשבוע כי נגמר השוקולד בבית. קשה, קשה. בין לבין אני צוללת מטיילת אוהבת נאהבת מחייכת אל העולם והוא- שומו שמיים מחייך אליי בחזרה. […]
אימאלה, רופא שיניים…
אחד מגיע לרופא שיניים, מתיישב על הכסא וברגע שהרופא נכנס לו לפה הוא תופס לו בביצים ואומר: דוקטור, אנחנו לא נכאיב זה לזה, נכון?… אז זהו, שבמשך הרבה שנים הבדיחה הזו לא ממש שכנעה אותי לצחוק. מי שכן שכנע אותי היה חבר יקר שבא אתי אל רופא השיניים שלי ובדרך הסביר לי, ולא בעדינות, […]
זהירות, סיכון גבוה לאריכות חיים
החיים שלי עד גיל 45 היו מחורבנים למדי. נכון, היה לי עסק מצליח, ילד מבטיח, בעל מרוויח וחיי חברה מקיר לקיר. אבל החיים היו עצובים, ריקים רגשית ומלאי פחדים, רגשות אשמה ושיחות ליליות עם תכולת המקרר. הקירות סגרו עליי. הקירות הפנימיים. היום אני כבר בת 60 והחיים שלי לא דומים לשום דבר שהיה אז. המקרר […]
אה. אה. כן. אני זוכר אותך.
לפני חודש השתתפתי בכנס של בעלי עסקים. הכנס, שהיה סוג של סדנת למידה אקטיבית היה מעניין ומועיל, אבל לא על זה התכוונתי לספר לך היום. כחלק מאחד התרגולים, ניתנה לכל אחד מהמשתתפים ההזדמנות להציג את עצמו, את העסק שלו ואת מרכולתו. לא הכינותי טקסט מראש אבל הצליחה לי, החצי דקה, והראיה היא כמות האנשים שניגשו […]
מתי החלטתי ללכת לניתוח
הייתי בת 44 כשהלכתי, עם כל 140 הקילוגרמים העצובים שלי, בפעם הראשונה לרופא לבדוק את האפשרות של ניתוח לקיצור קיבה. שילמתי במיטב כספי עבור פגישה פרטית אצל המנתח הידוע רק כדי לצאת ממנו מפוחדת ומתוסכלת שבעתיים. לו יכול, היה כנראה מנתח אותי בו ברגע על שולחן המשרד שלו. קודם כל, הוא הודיע לי חגיגית שבמצבי […]
לפעמים אי אפשר לבד
כשהילד שלי, בגיל שנתיים וחצי, הגיע יום אחד למעון עם נעליים הפוכות, ימין על שמאל ושמאל על ימין והגננת הסתכלה עליי בהאשמה גלגלתי עיניים והסברתי שהוא היה מוכרח לנעול נעליים בעצמו. לבד. כולנו עוברים את השלב הזה בחיים ואם רק יאפשרו לנו נלמד להסתדר לבד. אבל אם יאפשרו לנו עוד יותר אז נלמד גם לבקש […]
מאיזה חומר אתם עשויים
ממה הם עשויים? אלה שקמו מעפר והצליחו "כנגד כל הסיכויים"? אלה שהיקום חילק להם קלפים לא משהו, אבל הם בחרו לשחק בהם הכי טוב? אלה שנולדו, או גדלו בתוך ים של חוויות מקטינות ומצאו דרכים משלהם להיות "שווים"? אלה שחטפו את המכה שלהם באמצע החיים ונאלצו להמציא את עצמם מחדש? אלה שחשבו שאין להם יותר […]
לפעמים שווה לעקוף מימין
לא, זו לא המלצה גורפת לעבור על החוק. כן, זו כן המלצה גורפת לקבל החלטות "מסוכנות" במצבים מסוימים. אם ההורים שלך, המורה שלך מהיסודי, אשתך/בעלך/הבוס שלך/סבתא יוכבד תקועים לך בשמאלי ולא מאפשרים לך לזוז, מעכבים אותך מלהגיע ליעד, לפעמים אפילו מצליחים להשכיח ממך את היעד שלך… גורמים לך לגרום לעצמך תסכול וכעס – זה הזמן […]